והנפש נעה מעט-מעט אל מחוזות החיים, אבל השבר העמוק עודו מכאיב בכל תנועה

 

עודני שדודה וריקה כל הימים האלה. אמנם, שינויים דקים מתחוללים גם אצלי, כי החיים, כמו בקלישאה שקשה מתמיד לנקוט בה, נמשכים, והנפש נעה מעט-מעט אל מחוזות החיים, אבל השבר העמוק עודו מכאיב בכל תנועה. מתוך כך קשה במיוחד לשמוע אמירות ריקות וסיסמאות נבובות בעיקר כשהן נאמרות מפי מנהיגים.

 

אני מעלה כאן שיר שכתבתי לפני כמה שנים במין תנופה נבואית-משחקית. נדמה כי אין הכרח להזכיר שמות מפורשים כדי ליהנות מהשיר.

 

בְּעוֹד שְׁנֵי רְגָעִים הוּ וְהָא

יַעַבְרוּ עַל פְּנֵיכֶם חֲגִיגִית

בְּשֵׂעָר מְפֻסָּל וְאַדֶּרֶת קְשׁוּטָה

וְחִיּוּךְ מְחֻפֶּה הֲגִיגִים.

וְכַמָּה דַּקּוֹת אַחֲרֵי כֵּן יִתְחַוֵּר

מַה תִּכְנְנוּ בִּשְׁבִילְכֶם

בְּוַדַּאי יִהְיֶה זֶה מַחֲזֶה מְסַנְוֵר

וְכֻלּוֹ מְעַנֵּג וְהוֹלֵם.

וּבְעוֹד אֲחָדִים יַחְזְרוּ אֶל בָּתִּים

בְּעֶרֶב חָמִים מִתְרַפֵּק

תִּזְכּוּ לְגַלּוֹת אֵיךְ מַחֲזֶה הָעִוְעִים

כָּל אֶבֶן פִּנָּה מְפָרֵק.

עֵת עֶרֶב כָּתֹם וְנוֹצֵץ

יוֹרֵד וְסוֹכֵך עַל פְּגָמִים

בַּחִזָּיוֹן הַמַּרְהִיב, הָעוֹלֵץ

אֲשֶׁר עִוְרוֹנְכֶם לֹא הֶחְרִים.

עוֹד דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת תַּעַמְדוּ

שְׁדוּדִים וְרֵיקִים וְחִוְּרִים

וְתַבִּיטוּ בָּהֶם מַפְלִיגִים

בִּסְפִינָה עֲטוּרַת תְּחָרִים.

 

ותביטו בהם מפליגים בספינה עטורת תחרים (מקור: youtube)