ימים קשים ראויים לשיר קשה במיוחד. והוי כמה שלפתע דווקא בימים אלה השיר יוֹם בְּשׂוֹרָה של רחל נעשה נכון

 

1.אני מאוהב בקלסתר השירי של רחל בלובשטיין המכונה רחל המשוררת.

לא את כל השירים שלה אני אוהב, רבים מהם כן. אבל ישנו שיר אחד שלה שאני מסוכסך איתו כבר הרבה שנים וזהו "יום בשורה".

 

2. שירה "יום בשורה" היה קשה לי מן הפעם הראשונה שנפגשנו. הוא כל כך לא התאים לקלסתר השירי המטפורי שהרכבתי לעצמי משיריה במשך שנים. הצניעות והקול השקט, הכואב והמכיל, יחד עם היכולת להבין את החלש והנרמס. "יום בשורה" נדמה לי כה שונה, מתנשא, שופטני ומחנאי, בעיקר במובן הזה שהוא מחלק את החברה לטהורים וטמאים. לטובים ורעים.

 

3. והנה מסתבר ששיר כנראה זקוק לעתים לנייר הלקמוס של ההקשר כדי להיעשות מובן. וכך קרה שדווקא כעת, על רקע השקרן במצח נחושה שעולה על המרקע עם בשורות השקר שלו במהדורות שמונה בערב, לפתע הבנתי על מה רחל מדברת ב"יום בשורה", והשיר שלה חבט במצחי בכל עצמת המשמעות שלו.

 

4. אכן ימים קשים ראויים לשיר קשה במיוחד. והוי כמה שלפתע דווקא בימים אלה הוא נעשה נכון. נכון כנכון היום.

 

5. יוֹם בְּשׂוֹרָה | רחל

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא

אֶת שֹׁמְרוֹן הֵבִיא בְּמָצוֹר;

אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה.

לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרַת הַדְּרוֹר.

 

כְּשֹׁמְרוֹן בְּמָצוֹר – כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,

וְכָבֵד הָרָעָב מִנְּשׂא.

אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה,

אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא.

 

הַטָּהוֹר יְבַשֵּׂר וְגָאַל הַטָּהוֹר,

וְאִם יָדוֹ לֹא תִמְצָא לִגְאֹל –

אָז נִבְחָר לִי לִנְפֹּל מִמְּצוּקַת הַמָּצוֹר

אוֹר לְיוֹם בְּשׂוֹרָה הַגָּדוֹל.

 

בציור: רחל, משוררת שלא הייתה מוכנה לקבל בשורת שקר יד שנייה מהאיש
המחופש לדיקטטור ומסתובב כמצורע במדינות העולם. אחד שכולם מתרחקים ממנו...