אזור הגליל המערבי משופע בממצאים ארכיאולוגיים שהמוקדמים בהם מיוחסים לתקופה הכנענית הקדומה (3000 לפני הספירה), התקופה הכנענית התיכונית והמאוחרת (1,500 לפנה"ס), דרך ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והצלבנית.  מהתקופה הצלבנית (1200 לספירה) נותרו שני מבצרים - מונפורט ויחיעם ולאחרונה התווסף אליהם "מבצר הדמוקרטיה" בצומת כברי.

עד להקמת המבצר המאולתר, שמושתת על 50 משטחי עץ שחוברו להם

יחדיו בנוסף לדגלים ולפסל חרות שמתנוססים בצריחיו, היה צומת כברי עוד אחד מצמתים רבים המשמשים להפגנות תמיכה בדמוקרטיה והתנגדות להפיכה השלטונית. ביום טוב (בדרך כלל מוצ"ש) נאספים כ-500 מפגינים מקיבוצי ויישובי הסביבה בואכה כפר ורדים ומצפה הילה במזרח, ראש הנקרה ולוחמי הגיטאות במערב.

מאז הוקם המבצר שבוניו מצפים להפיכת נתניהו לנבצר והוא מהווה אבן שואבת לרבים שהדירו רגליהם מהמחאה וסממניה. אנשי הסביבה שומרים עליו 24/7 מחשש שייהרס בידי עוברי אורח (מה שקרה מיד לאחר ההקמה וטרם הקמתו מחדש) ונוכח איומי חברת "נתיבי ישראל" להרוס את המבנה  שהוגדר ככזה שמפריע לסדר הציבורי ומהווה סכנה (דבר שהופרך) ובשל כך נעשתה פניה לגורמים משפטיים ופוליטיים למנוע את הריסתו.

צוות מתנדבים בראשות אייל מאירוביץ' (נהריה) וחנן זנגר (נוה זיו) הקים את המבצר שלצידו מתקיימים פרלמנטים, הופעות מוסיקה, שיחות הערכות לקראת מחאות סוף השבוע. בישראל ישנם 200 מוקדי מחאה ורבים מהם הביעו התעניינות במבנה המבוצר.. באשדות יעקב הקימו מבצר בדגם מוקטן של כברי ומתכנני /בוני המתחם בכברי קיבלו פניות לשחזר את המיזם באזורים נוספים.

ביום שלישי שעבר הופיעו בשירה שלוותה בגיטרה ותופים צמד מקיבוץ מצובה - יהודה ונטורה ועודד כרמי. קהל רב הגיע לצפות במופע הקצר משירי מאיר אריאל ( עם דגש על השיר עברנו את פרעה נעבור גם את זה)  והכיבוד זרם כמים. גם מתנגדי המחאה לא יכלו שלא להתרשם מהפינה התרבותיות שקמה לה יש מאיין בצומת כברי. המבצר אמור להישאר על כנו עד לגשמי החורף הקרבים או עד הגיעם של פקחי התנועה מחברת התחבורה הארצית.

המבצר בצומת כברי. גם מתנגדי המחאה מתרשמים (צילום: קרני עם עד)