ישנם  דברים, כאלה ואחרים, הטורדים מעט את שלוותו וכדיי לא להפר את "הסדר הטוב", אנחנו מעדיפים שלא להתעלם מהם. תגובה ליזהר בן נחום

1.נתניהו קורא להם "מפרי סדר". יאיר נ. קורא להם אנרכיסטים שממומנים ע"י סורוס ו/או קרן וקסנר ו/או הקרן החדשה לישראל. איתמר בן גביר קורא להם "מפרי חוק ואנרכיסטים" ושולח את שוטריו להכות בהם. אז מה ומי הם בכלל. הא.נשים האלה. שמקיפים את מעון השחיתות בבלפור 24/7 ולא מרפים גם אחרי שהם חוטפים מכות נמרצות.

2. בואו נעשה קצת סדר - בראשית היה "הסדר הטוב".

"הסדר הטוב" הוא זה שתמיד נוח לנו אתו, זה שמאפשר ליהנות בשקט מהחיים. נכון, ישנם כמה דברים, כאלה ואחרים, הטורדים מעט את שלוות רוחנו. אבל על מנת שלא להפר את "הסדר הטוב", אנחנו מעדיפים שלא לעשות איתם דבר.

3. הבעיה מתחילה כאשר אנשים ונשים אחרים (שהם לא אנחנו), מתחילים להפר את הסדר הטוב ולעכור את השלווה שהוא מקנה לנו. ואת זאת הם עושים כדי שיהיה סדר טוב באמת, כזה בלי מירכאות.

אבל אז זה כבר באמת מתחיל להיות קצת בלתי נסבל. וכדי למחות על הזוועה אנחנו מצקצקים בלשוננו ועושים נו-נו-נו למגעילים האלה שככה טורדים את מנוחתנו. יש לנו אפילו שם בשבילם "מפרי סדר" אנחנו קוראים להם.

4. את זה אנחנו עושים באמת ללא הבדל דת גזע ומין. מבחינת "מפרי הסדר" אנחנו אף פעם לא מפלים אף אחד וכוללים תחת הכותרת הזאת את כ-ו-ל-ם: אתיופים, דרוזים, נשים, גברים, ערבים, עובדים סוציאליים וגם שמאלנים אם אפשר.

בקיצור כל אלה שלא נותנים לנו להמשיך להטריד, לכבוש, לרכוש, להשתלט בכוח. אלה שבעצם מפריעים לנו להמשיך וליהנות מן "הזכות" לעשות ככל העולה על רוחנו בלי שאף אחד יפריע לנו בשגרת ימינו הכובשת.

5. מה שאנחנו נוטים לשכוח, בדרך כלל, זה שבשביל ש"הסדר הטוב" יהיה קיים כפי שהוא מוכר לנו היום, זה שאנחנו כל כך נהנים ממנו, היו אנשים ששילמו בעבר מחיר יקר כדי להפר אותו.

אנשים כמו משה, אברהם לינקולן, רוזה פארקס, מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי, אמה גולדמן, רוזה לוכסמבורג. ואפילו ברוריה מפרת הסדר הידועה לשמצה מהתלמוד, ששילמה בחייה על חוכמתה ועל שהעזה לקרוא תיגר על חכמתם ומעמדם של הגברים בחברה. בלעדי כל אלה, הסדר הטוב שקיים היום, ביחד עם כל הדברים שעדיין צריכים להשתנות, לא היה מתקיים.

6. זאת ועוד, חשוב לי להדגיש שהאנשים האלה שהפרו את ה"סדר הטוב" כדי לשנותו לטובה, היו אנשים שהבינו שבקצה המנהרה לא יהיה שום אור אשר לא הם יהיו אלה שידליקו אותו. וברובם הגדול אחרי שהם הדליקו את האור בקצה המנהרה למען כולנו בא מישהו מאוהדי ה"סדר הטוב הישן" וירה בהם.

7. ובכל זאת עדיין מרתק לשוב ולגלות עד כמה גם היום ישנם א.נשים שבכל זאת מעזים לצאת מבין לשורות משתפי הפעולה, ובכל זאת ולמרות הכול, להעז לערער את "הסדר הטוב".

ורוב בני האדם במקום להצטרף למאבקם כפוי הטובה, בוחרים ליהנות מפרי עמלם של מפרי הסדר שנאבקו למענם בעבר, אבל מצטרפים בששון אל אלה הסולדים מהם בהווה. וכל זה רק מעלה מחשבות מאוד נוגות על החברה האנושית ומחלותיה הנפשיות.