סיכול ההפיכה השלטונית לבדו לא יספיק כדי להושיע את הדמוקרטיה בישראל. נחוץ גוש פוליטי של מתנגדי הדיקטטורה ולא ממשלת אחדות

 

ההפגנות ההמוניות הצומחות מציבורים שונים החרדים לגורל הדמוקרטיה בארצנו, יכולות להוות אבן פינה לשינוי שלטוני מחזק דמוקרטיה. ואולם,  ללא התארגנות רעיונית פוליטית רחבה, המגובה בתמיכה של רוב הציבור,  הכאב האזרחי לא יתורגם לייצוג הולם בכנסת אשר יחזק את ערכי ודפוסי הדמוקרטי כדרך חיים לאומית.

 

ארה"ב כדוגמה

האמונה של ציבור גדול המתדרדר לעוני, בהבטחות הכזב של דונלד טראמפ – האיש המסוכן אשר כיהן כנשיא של גדולת הדמוקרטיות - משקף את עצמת האיומים על ההוויה הדמוקרטית. הקשר האנטי דמוקרטי - ניסיון ממוסד לזייף תוצאות בחירות - היווה חלק בלתי נפרד מדפוסי ההתנהגות של האיש הזה, תוך שהוא מנסה "לשכנע" את מקורביו ושפוטיו במפלגה הרפובליקנית, להיות שותפים לערעור יסודות הדמוקרטיה בארה"ב.

 

ומה בישראל?

העיתונאי סבר פלוצקר אפיין את הנכות הבסיסית של הדמוקרטיה בישראל ברשימתו "זיקית ושמה נתניהו" (ידיעות אחרונות 6.8.23). לדבריו, "מאז ראשית כהונת הממושכת של נתניהו כראש ממשלה, האיש מתאפיין כפוליטיקאי לחיץ וחלקלק הפושט עור ולובש עור אחר בקלות. אין לו אופי, אין לו אידאולוגיה, אין לו ערכים מנחי עקרונות. הוא ניהיליסט לטוב ולרע - בעיקר לרע".

 

הדמוקרטיה בישראל הפכה בת ערובה לשיגיונותיו של האיש ולאינטרסים האישיים שלו. נתניהו השתלט על מפלגת הליכוד תוך שהוא מסלק את עתודת מנהיגיה, מקרב חנפנים ומרחיק את המעזים לגלות עמדות עצמאיות. העמדתו לדין פלילי בגין האשמות שחיתות מובילות אותו ואת שפוטיו בליכוד ליזום חקיקה הפוגעת אנושות ברשות השופטת בישראל, כדי למלט עצמו מאימת הדין.

 

ההפגנות הספונטניות ההמוניות בישראל צומחות מתחושת סכנה מוחשית להשתלטות דיקטטורית של נתניהו, השבוי בידי הימין הגזעני הקיצוני והחרדים, על השלטון תוך ריקון הדמוקרטיה וערכיה בישראל.

 

אז מה עושים?

מגוון משאלי דעת הקהל מעידים לאחרונה כי ניתן להקים בישראל כוח פוליטי אלקטורלי אשר יוכל, לאחר בחירות כלליות, להקים קואליציה אשר תסלק את סכנת הדיקטטורה ותפתח פתח לשנויים ערכיים סוציאל דמוקרטיים הנחוצים נואשות באנדרלמוסיה הרעיונית פוליטית והחקיקתית הנוכחית בישראל.

 

מתנגדי הדיקטטורה חייבים להתאחד ולהקים לאלתר מפלגה או גוש פוליטי אלקטורלי דוגמת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב; גוש אשר יגבש בהסכמות מצע פעולה נרחב לחיזוק הדמוקרטית החוקתית, והחברתית בישראל. לצורך זה יצטרכו מנהיגי מפלגות האופוזיציה כיום להשתחרר מהאגו  האישי לטובת מנהיגות משתפת ומשותפת.

 

יש לפעול בנחישות להפלת הממשלה הקיימת בראשות נתניהו לאלתר. ממשלה זו מבוסס על הסכם גורדי בין נתניהו לבן גביר וסמוטריץ' שעיקרו: אתה תיתן לנו יו"ש – אנחנו נסלק מהם את הפלשתינים ונצרף את השטחים  לישראל - ואנו נצילך מאימת הדין.

 

 אין להתפתות בשום פנים ואופן לרעיון של הקמת "ממשלת ליכוד לאומי"/ "ממשלת פשרה לאומית" בשיתוף עם הליכוד, שהנהגתו שבויה בפולחן נתניהו ומוכנה להקריב את מדינתנו כקרבן שווא בריטואל פולחנו האישי.

***

רק לאחר הקמת גוש דמוקרטי המתבסס על האופוזיציה הקיימת ואישים אשר הנהיגו ומנהיגים את המחאה וניצחון של גוש כזה בבחירות, ייתכן טיפול יסודי בבעיות המפתח של מדינת ישראל:

א. חיזוק מרכיבים חוקתיים דמוקרטיים – חיזוק סמכויות הרשות השופטת.

ב. חידוש המשא ומתן עם הפלשתינים שתכליתו שלום במתווה של שתי המדינות - ישראל ופלשתין.

ג. מלחמה בעוני ובאי השוויון: מהלכים להפיכת ישראל לדמוקרטיה של רווחה אוניברסלית דוגמת הנהוג בדנמרק, פינלנד, נורבגיה, הולנד ובלגיה.

ד. השקעה לאומית מואצת במעבר לשימוש באנרגיה ירוקה תוך הקטנת אפקט החממה, וזיהום האוויר במקביל לשמירת הסביבה.

ה. שמירה על כוח בטחוני איתן אשר יאפשר לעמוד מול התגרענות מדינות קרובות עויינות כאיראן ואיומים מצד שלוחיה.

 

 הסתערות על הקפיטול. ניסיון לערעור הדמוקרטיה (צילום: ויקימדיה)