מה רצה דרעי? שהממשלה תחוקק חוק פרסונלי שיתיר לו לכהן כשר, למרות שהחוק אוסר זאת; מה רוצה רם שפע? שהתנועה תחוקק עבורו חוק, שיתיר לו להתמודד על ראשותה, למרות שאינו עומד בתנאי הסף הנדרשים

 

בעוד אלפי קיבוצניקים נוטלים חלק בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, מתחוללת הפיכה כזאת אצלם בחצר.

 

רם שפע רוצה חוקי דרעי כאן בקיבוץ. זה איננו דימוי, זה ממש אותו דבר.

מה רצה דרעי? שהממשלה תחוקק חוק אישי שיאפשר לו לכהן כשר, למרות שהחוק הקיים איננו מאפשר זאת.

 

מהו חוק טבריה? דרעי חוקק חוק אישי שיאפשר לראש ועדה קרואה שהוא מינה להתמודד על ראשות העיר, למרות שהדבר נאסר.

מה רוצה רם שפע? שהתנועה הקיבוצית תחוקק חוק אישי עבור רם שפע שיאפשר לו להתמודד על ראשות התנועה למרות שאינו עומד בתנאי הסף לתפקיד.

 

מזכ"ל כברירת מחדל

שפע עושה ממש דרעי. גם דרעי מסביר שהמצב הקיים איננו תקין ומונע ממועמדים מוכשרים להתמודד. אבל כשהמחוקק קבע שראש ועדה קרואה לא יוכל להתמודד, הוא עשה זאת בדיוק כדי לדאוג לטוהר המידות ולטוהר הדמוקרטיה; שאדם שמונה ללא בחירות, לא יוכל לנצל את המעמד שרכש כראש עיר ממונה ולזכות ביתרון על "מועמדים רגילים".

 

הגיון דומה הנחה את הדרישה לחמש שנות חברות בקיבוץ. זה נכון לדרוש ממי  שעומד בראש המערכת הקיבוצית שיהיה חלק ממנה לפחות חמש שנים טרם בחירתו, כדי שנבין מה מחויבותו, האם הוא מכיר את המערכת ויכול להנהיגה. מה הוא יודע עלינו, מה אנחנו יודעים עליו.

***

שפע הוא בדיוק האיש שמי שקבע את תקופת האכשרה של חמש שנים חשב עליו. יום אחד הוא אצל גנץ, יום אחד בעבודה. משלא נבחר לכנסת ומשלא נפתחה לו הדרך להיות מזכ"ל מפלגת העבודה, הוא גילה את התנועה הקיבוצית כברירת מחדל. מאז הוא מטרטר אותה כדי שתחוקק חקיקה אישית שתאפשר לו לרוץ.

 

בסיבוב הראשון ניר מאיר ניסה לסדר לו את זה דרך מזכירות התנועה. אבל מזכירות התנועה שבדרך כלל מצייתת לניר, חשבה שמשהו כאן לא תקין וסירבה להיות חותמת גומי לאישור חוק דרעי בקיבוץ. חששם של חברי המזכירות היה מכל הסיבות הנכונות. רוצה שפע להיות מזכ"ל? בכבוד, אבל קודם שיכבד את חוקי הארגון שבראשו הוא רוצה לעמוד.

 רם שפע. המזכירות לא נעתרה (מוויקיפדיה)    ניר מאיר. בלי מועמד לגיטימי (מאתר התנועה)

 

אליס מילר של הקיבוצים

עכשיו שפע פונה לקיבוצים וכמו פורום קהלת מסביר איך צריך לשנות פה את הכל, כי הוא נושא את בשורת הגאולה. שפע מוביל את התנועה הקיבוצית באותו מסלול, כי אחרי שנפרק את החישוק הזה, יבוא עוד מישהו ויפרק עוד חישוק והתנועה הקיבוצית, שממילא נתונה בשנים האחרונות תחת שלטון יחיד, תאבד את שריד הכוח הדמוקרטי שלה.

 

עם החברים עימם מדבר שפע הוא משווה את המקרה שלו למקרה של אליס מילר. לא פחות; מילר היא זו שעתרה לבג"ץ כדי לאפשר לנשים להתקבל לקורס טיס ופרצה להן דרך. שפע מספר שהוא מייצג "אלפי צעירים" שממתינים לביטול מגבלת הזמן הנוכחית הנדרשת כדי להיות מזכ"ל. אלפי צעירים. שום דבר אישי. מרוב "אלפי צערים שממתינים", לא חתם אף צעיר ובעצם אף אחד על המכתב שנשלח לקיבוצים, בבקשה לאפשר חקיקה פרסונלית עבור רם. גם לא ברור למה הצעירים ם צריכים להמתין; שהרי רק על תפקיד המזכ"ל חלה החובה של חמש שנות חברות, על יתר התפקידים - לא. אם הם ירצו בתפקידים, השער כבר פתוח.

על מועמדותו רם שפע לא הכריז עד כה, נראה כי בשל החשש שיתגלה הידוע: אין זו חקיקה למען "אלפי צעירים", זו חקיקה אישית. קודם שינוי החוק, ורק אז יכריז.

 

שפע גם מסביר שהוא רק רוצה שתהיה התמודדות בשביל הדמוקרטיה ו"הצד השני" מונע זאת. לא מדויק. "הצד השני" לא היה מונע התמודדות לו הדס דניאלי ילין, מועמדת קודמת שהריץ ניר מאיר, הייתה מחליטה "לרוץ"; או, לו בא מועמד לגיטימי אחר (אולי עוד יבוא), שלא יחייב שינוי חוקים באמצע המשחק.   

***

החקיקה הפרסונלית עבור רם שפע היא תוצר חרונו ויצר נקמתו של ניר מאיר. ניר לא מסוגל לחשוב על ליאור שמחה – איש ראוי מכל הבחינות  - כמזכ"ל ולמר גורלו, חרף חיפושיו, הוא לא מצא מועמד שיענה על התנאים הנדרשים. על כך הוא מטריל את התנועה. השאלה היא: מי בכלל מינה אותו לחפש? האם זה תפקידו? האם אין ועדת בחירות? מזכירים קודמים לא התערבו במינוי "יורשם". התנועה הקיבוצית איננה קיסרות.

 

בחתירתם להסיר את תנאי הסף הנוכחיים, הנדרשים כדי להיות מזכ"ל תנועה, מבזים רם שפע וביתר שאת ניר מאיר, את מעמדו של המזכ"ל ומוזילים את ערכו. שום ניסיון קיבוצי, שום ניסיון מתפקיד קודם לא יידרש לו. איך נתייחס למזכ"ל כזה? יש גבול לתעלול.   

שפע, שמכוון מן הסתם, לתפקידים ציבוריים בעלי ערך בעתיד, מבצע בסיפור המזכ"ל השמדת ערך עצמית.