כאשר מנסים לגייס חיילים נוספים להצטרף לסרבנות זה נראה לפחות כמו הכרזת מלחמה על המדינה

 

בעקבות דברים שלי בעיתון הקיבוצי העצמאי "בין חברים", הגיעו אלי הרבה תגובות – תומכות ועוינות. קודם כל שאפו לעיתון ולמייסדיו עזרא וקרני, על קהל הרחב והמגוון של קוראיו וכותביו. יש לנו עכשיו עיתון של חברי הקיבוצים.

 

תוך עיון בתגובות שקיבלתי הבנתי שלסיפור הסרבנות יש משמעויות עליהן לא נתתי את דעתי. אותי העסיקה עד כה בעיקר סוגיית הפגיעה ביכולת של מדינת ישראל להגן על עצמה בפני הטרור וגורמים עוינים חיצוניים אחרים. עכשיו אני מבין שמעל המחאה והסרבנות מתנופף דגל שחור או עננה שחורה להם יש משמעות רבה בהרבה.

 

בלי שניתנה לכך מספיק תשומת לב, נפתח דיון על הפרדה, או אי הפרדה, בין הרשות הצבאית והרשות האזרחית.

יש החושבים וכותבים שאין ולא צריך שתהיה הפרדה בין האזרח לבין האזרח–חייל, וכי יש כאילו אמנה בין המדינה למשרתים בצבא המתירה לחיילים לקחת חלק במחלוקות פוליטיות מאחר והם גם אזרחים.

 

יש אחרים החושבים וכותבים שבמדינת ישראל לא תהיה הפיכה צבאית מאחר והמצב הקיים מאז הקמת צה"ל הוא שיש כבר הפיכה צבאית. לדעתם אין למדינה צבא אלא יש לצבא מדינה.

***

עמדות אלה מובילות למסקנה שגם לחיילים המשרתים בצבא, יש סמכות, כמו לכל האזרחים האחרים, לפרש מהלכים של ממשלה שנבחרה כחוק, כשינוי משטרי המצדיק יציאה למלחמה נגד המדינה הזו. כאשר מנסים לגייס חיילים נוספים להצטרף לסרבנות זה נראה לפחות כמו הכרזת מלחמה על המדינה.

בהנחה שהפיכה צבאית היא דבר חדש, לא קיים, העשוי להביא לכך שכל ההפחדות של המחאה אמנם יתגשמו, פניתי אל הספרות כדי ללמוד משהו על הפיכות צבאיות.

 

התנאים להפיכה צבאית כפי שמלמדת ההיסטוריה של עמים בהם הייתה הפיכה כזו, לא קיימים היום במדינת ישראל. כשם שלא קיימים תנאים הכרחיים להקמת שלטון דיקטטורי. כל מי שיודע את העם היהודי ואת עם ישראל, יודע שלמרות חולשות והסתר פנים, למרות שאמנם היו מסעות איוולת, למרות הניסיון הנאצי לכלות את היהדות והיהודים, למרות האנטישמיות הפושה בכל העולם כולל זה הנאור המטיף לנו, וכאשר בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, מבחוץ או מבפנים, העם היהודי שורד. כדברי השיר עברנו את פרעה נעבור גם איומים נוספים.

והעם היהודי הזה, אולי לא עם סגולה אבל מחזיק בידיו את מגילת המגילות, ספר הספרים, התנ"ך, מחזיק בידו את מגילת העצמאות בשלמותה למרות שאיננה מושלמת, בעל ניסיון בהקמת מדינה יש מאין, מקיים חיים דמוקרטיים למרות כל ההפחדות, מקיים חיי תרבות אמנות, חינוך, סעד וגם מצליח לעצור ניסיונות לפגוע באזרחיו; העם הזה ממשיך לקיים מערכת משפט משוכללת.

***

על העם הזה לא תשתלט שום דיקטטורה או הפיכה צבאית.

ובכן למה לי לדאוג.

לא אינני דואג. ובכל זאת כאשר אני משוחח עם חברי ומפקדי, אני אומר להם כי עמדת הסרבנות שלהם המבוססת על האמירה שהם מקימים סכר נגד הפיכה משטרית בישראל, היא כמו הנפת דגל שחור של הפיכה צבאית האומרת שמכאן והילך השלטון עובר לידינו.

 

ואינני יכול בלי להוסיף קצת דברים מבודחים.

לטענת המחאה/סרבנות, האומרת שאמנם אין בינתיים משטר דיקטטורי בארצנו, וכי בינתיים אין שינוי משטרי אלא שכל אלה עלולים להגיע, אני נזכר בסיפור שהיו מספרים על בני מהרשק, קצין התרבות וההסברה של הפלמ"ח.

יום אחד הופיע בני באהלי הפלמ"ח, בגדודים בפלוגות והשמיע זעקה גדולה: "חברים, מחר תבוא אלינו ועלינו סופה גדולה, ירעדו אמות הסיפים, הכול יתמוטט".

שאלו אותו: "בני איך אתה יודע?

ענה להם בני עם חיוך על שפתיו: "מה זאת אומרת, אני אביא את כל המהומה הזאת לכאן".

 

מחאת "אחים לנשק". לא תוכל לקום כאן דיקטטורה (הצילום: פייסבוק)