חסר רכיב

ראיתי אושר; אושר בצורת אاשה על נדנדה / ענבל וורטמן שהם

15/08/2026

ראיתי אושר. אושר בצורת אاשה על נדנדה. לבושה גלבייה מתנפנפת ברוח. גלבייה שנוגעת בשמיים. אמא שהיא לרגע ילדה בעצמה. יצאנו לשלום וחזרנו בשלום מטיול במרחב האלים של המזרח הפרוע. 32 ילדים, בני נוער ואימהות מקהילה שתוקפים קבוע טרוריסטים יהודים, יצאו לטיול. טיילנו יחד: פעילות ישראליות־יהודיות (וגבר אחד) יחד עם אימהות וילדים פלסטינים־מוסלמים.

הכול היה מוגזם: רועש מדי, דביק מדי, צפוף מדי והכי מדויק שיש.
בימי צמצום וזעם שנקראים החופש הגדול, ילדים יצאו לטיול ראשון בחייהם. אימהות נהנו דרך הילדים, ובהדרגה התמסרו ונהנו בעצמן. מים, שירה, אוכל, צחוק, התרגשות. יום קיץ אחד של אושר פשוט.

אנשים משולי החברה, שחיים מהיד לפה, נחשפו לעתיקות, נהנו ממים, חוו גובה. תחילה היתה רתיעה ופחד וכעבור כמה שעות אחד אחרי השני הלב נפתח, הסקרנות גברה וכולם העזו לנסות את כל החוויות הכי בסיסיות בחופש. חגיגה של גוף ונפש.

על מפגש בין יהודים לפלסטינים מדברים במילים גדולות: דו־קיום, שותפות, שלום. אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. באוטובוס מלא אנשים, מוזיקה ומחיאות כפיים, שיוצא בדיוק בזמן ובלי אף ביטול וחוזר עם אנשים מותשים ועיניים מבריקות.

אושר קטן על נדנדה. לכמה שעות חיינו אותם (עיבוד AI) 

***
לכמה שעות, מה שנראה בלתי אפשרי בשיח הציבורי היה הדבר הכי רגיל בעולם.
המילה "טיול" באזור הזה טעונה. ה"טיול" האחרון ששמענו עליו היה פרובוקציה שהסתיימה במוות ובחוסר צדק שזועק לשמיים.

הטיול שלנו הוא גם דמיון פוליטי. טיול לא יפתור סכסוך ולא יבטל כיבוש ואלימות. אבל שלום לא יתקיים בלי היכרות, בלי יחסים, בלי היכולת לדמיין איך נראים חיים אחרים כאן.
לכמה שעות חיינו אותם. באוטובוס רועש, בצחוק, ובגלבייה שהתנפנפה על הנדנדה ונגעה בשמיים.

נ.ב.1
התלבטנו אם לחלוק את חוויית הטיול עם הכלל. אנחנו רוצות לטייל עוד ולא לסכן את הפרויקט שלנו. מנגד, אל מול המציאות האלימה חשוב לשתף גם בטוב כדי להפוך את הדמיון הפוליטי למציאות פוליטית. אז אל תשאלו היכן ועם מי טיילנו.
לתרומה כדי לשנוכל לצאת לעוד טיול כתבו לי בפרטי.

נ.ב 2
בעבר טיילתי במרחבים האלה. היום איני מסוגלת. אני לא יכולה לטייל היכן שמאחרים נמנע להתרחק מהבית ולטייל. ניכוס הטיילות, ידיעת הארץ ואהבתה הפך לכלי לאומני. ה"טיול" הפך להפגנת ריבונות ותביעת בעלות. אפשר וצריך לטייל אחרת. לטייל באהבה ולטייל בשלום.


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

גם אני טיילתי ככה...

יניב בן חנן | 18/8/2026

גם אני השתתפתי בכמה פעילויות של מפגש בין יהודים לערבים. אני זוכר את החוויות האלו גם היום ובצורה טובה. זה בסוף שנות התשעים. כאשר הייתי בנעוריי המאוחרים.

תודה ששיתפת

דודי נתן | 16/8/2026

תודה ששיתפת.


הרחבת הדמיון הפוליטי זה גם משהו חשוב.
תודה

דפים לוח אלקטרוני

נמצאו 0 תוצאות
הוספת דף
חסר רכיב