הקו הכחול של הדר סייפן / קרני עם עד
בשעה שבמרבית אזורי המדינה הוכרז על צבע אדום, בגלל הירי מאיראן ותימן, וחיילים נופלים משני צידי הקו הצהוב והסגול כתוצאה מהמערכה כנגד החיזבאללה - באה הצלמת המוכשרת הדר סייפן (בת דפנה ותושבת ראש הנקרה) ומצלמת את מה שמכונה בפיה "הקו הכחול". סייפן מצלמת בווידאו ובסטילס אלמנטים המוכרים כהרי אסון - נפילות של טילים, מסוקים מפלחי שמיים, סימון אורות אדומים על פני הים שבאים לסמן גבול ימי בין ישראל ללבנון, מרחבים מוגנים מרחפים בעזרת מנוף בין שמיים לארץ, נורי פצצות תאורה וכיו"ב.
בשבת האחרונה (6.6) פתחה סייפן באטלייה שמי בכברי תערוכה בשם "הקו הכחול (2026)" אותה אצרה סמדר שינדלר. הדר סייפן (נולדה ב-1985) גדלה והתבגרה בקיבוץ דפנה על גבול הלבנון וגם היום "היא על הגבול" בראש הנקרה. היא זכתה בפרס צילום מטעם מוזיאון ישראל, מטעם האוניברסיטה העברית, ובפרס שר התרבות לשנת 2021. עבודותיה נרכשו על ידי מוזיאונים מובילים בארץ.
"שגרת חירום" של אש ועשן
***
בתערוכה הזו מוצגים רק מיצגי וידאו, בממדים גדולים וקטנים. על קיר מרכזי מוצג בלופ סרטון המתעד ממרומי מצפה הילה שבגליל המערבי "שגרת חירום" של אש ועשן, מטוסים ומסוק, נוף פסטורלי שמופרע באחת על ידי מעשי האדם. למרות המשמעות הקשה של הדברים יש כאן יופי בלתי מוכחש, בדומה למכלול עבודתה של הדר סייפן, וכך גם פצצות התאורה בשמי ראש הנקרה ("ויהי אור", כך היא מכנה את המחזה) ואורות הגדר ותאורת רחובות הישובים בעמק החולה וקריית שמונה שפונו מתושביהם.
לצד האקרנים גם תמונת סטילס אחת - "שהות אמנית במקלט ציבורי", שמנציחה מזרנים מקופלים על גבי מיטת ומדפי מתכת.
בעבודות מוקדמות יותר שלה צילמה סייפן פתחי מקלטים ותאורה של גדרות מערכת שנדמו כפנינים או זיקוקים בחשיכה. הצילום שלה יוצא דופן מזה של צלמים אחרים, כשהוא בא לגאול מה"ביבים" היקסמות והתפעלות מהאור שבתוך האפלה.
***
וכך מתארת סייפן את התיעודים המרהיבים מהימים האלו והזמן הזה: "...בית המגורים הפרטי הופך לזירה של עוררות יתר והמצלמה מצטרפת למערך מצלמות התצפית על קו הגבול... פעמים רבות נורות בגזרת ראש הנקרה פצצות תאורה אל השמיים.. העבודה "אור נופל" צולמה במסגרת תהלוכת לפידים בחג החנוכה בראש הנקרה, בזמן הפסקת האש. על הקרקע התהלכו ילדים עם לפידים ופנסים והבעירו כתובות אש עם הכיתוב "ויהי אור" (לאחר פינוי ועקירה ממושכים) ובו זמנית, למעלה בשמיים - ראיתי אור נופל".
התערוכה של הדר מוצגת באטלייה שמי בחלל אליו מובילות מספר מדרגות. בחדר הכניסה ששימש את יחיאל שמי בעבודת פיסול הברזל שלו מוצג מבחר מעבודות וציורים של המאסטר הגדול. מדובר אמנם ב"מפגש" של טכניקות אמנות מנוגדות בתכלית, של מופשט מול פיגורטיבי, אבל דווקא המתח הזה והכפפתו למרחב מוזיאלי אחד יוצר עניין ורושם עז גם זמן רב לאחר עזיבת המקום.
יופי בלתי מוכחש בתוך משמעות קשה
***
צילומים: הדר סייפן
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
אהבתי!