מעולם לא הייתי אופנתי (ציור) / מוטי גולן
הציור הוא מעין דיוקן עצמי, אך דרך סגנון הלבוש שלי ותפיסת חיי כאמן חברתי.
חולצות הפלנל המשובצות והג׳ינס התלויים ברישול על קיר הבטון, הם למעשה געגועים לתקופות צנועות יותר בהם השפע חסר לרובנו, כשלמעמד הפועל היה מקום של כבוד והערכה כאזרח/ית התורמים למדינה לכלכלה ולקהילה.
אני אישית מעולם לא נדדתי למחוזות האופנה וכטעם אישי הסתפקתי בבגדים צנועים שגם שתאמו ליכולתי הכלכלית.
בעידן הקפיטליסטי בו האדם נמדד בביתו בבגדיו ובמכוניתו, תופסים הפערים החברתיים תאוצה הרסנית המותירים בדד את ערכי היסוד כמו ענווה צניעות ונדיבות.
האקדח המופיע רבות בציוריי מסמל את שבריריות הקיום האנושי, האיום התמידי בו אנו חיים במסע ההישרדות הקיומית.
גם כאן ציירתי אקדח תופי מיושן שבעידן אקדחי החצי אוטומט המתקדמים כבר אינו בשימוש ונראה יותר כמו הנצחה של מערבון.
סיגריות הנובלס הן זיכרון משנותיי הצעירות כאמן מתחיל נלהב, חדור, ועני.
ציור: מוטי גולן (שמן על בד 180+120)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!