בעוד מחנה השמאל והתנועה הקיבוצית חיסלו את נכסי הרוח שלהם, בימין למדו את מה ששכחנו: סמינרים, כתבי עת, הוצאות ספרים ומרכזים אקדמיים, הם תנאי הכרחי לביסוס רעיון והשקפת עולם. כך התהפכו היוצרות

הרפורמה שהציג שר המשפטים יריב לוין במערכת המשפט וביחסיה עם הממשלה והכנסת, הביאה את פורום קהלת – האידיאולוג, ההוגה, והדוחף את הרפורמה, שפעל מאחורי הקלעים - אל קדמת הבמה. זה קרה שלא מרצונו של הפורום; החשיפה מפריעה לו. הפורום גם לא צפה את עצמת ההתנגדות למהפכה שהתניע. כעת יש תחקירים על אופן פעולתו, על אנשיו, על מקורות המימון שלו, הוא הפך כתובת מרכזית לביקורת ואף למתקפה של גורמי המחאה; כמו ארגון ביון עוין שפעל בחשאי והוצא לאור.

אלא שהתמקדות בקהלת מחמיצה את רוב התמונה. זאת התמקדות בקצה הקרחון הנגלה מעל המים ומסתיר את מה שמתחתיו, מצדדיו ומאחוריו. ומה שיש מתחתיו ומסביבו, זו מערכת מסועפת של בתי מדרש, מכונים, הוצאות ספרים, כתבי עת ומכללות שהקים בעשורים האחרונים הימין השמרני בארץ.

לא במפתיע המערכת הזאת מחקה בתוכנה ובאופן פעולתה - המעורר קנאה, יש לומר - את הכלים שפיתחו בשעתן תנועת העבודה, מפלגות השמאל והקיבוצים, כדי לעצב את תודעת המחנה שלהם. הכלים דומים, התכנים הפוכים. כמעט לכל גוף שמרני ניתן למצוא מקבילה שהייתה בשמאל. הימין, בגיבוי הממשלה ובתמיכתה, בונה את ההגמוניה שלו; לא רק הגמוניה פופוליסטית של "היידה ביבי", אלא הגמוניה של ימין אינטלקטואלי נאו קונסרבטיבי.

איין ראנד. גל מעריצים חדש (התמונה מיו-טיוב)

כמו בובת בבושקה

השיטוט ברחבי הרשת במטרה ללמוד על הארגונים הללו, יכול ליגע. ארגון מוליד תת ארגון, הוצאת ספרים מולידה חנות ספרים, מכון מוליך אל חוג סטודנטים המקדם את השקפתו. כמו בובת בבושקה רוסית: בתוך כל בובה טמונה עוד בובה וחוזר חלילה. לא ברור אם יד אחת עושה את כל זה; באינוונטר יש גופי ימין "הארד קור" ויש רכים יותר. הרשימה לא קצרה.

קרן תקווה שייסד הנדבן זלמן ברנסטיין שמתרומתו מתקיים גם בית אביחי – מוסד ימני "רך" – מממנת חלק מהגופים הללו: למשל את מכון ארגמן ללימודים שמרניים, שניתן להשוותו לבית פעילי ההסתדרות. 

הוצאת הספרים "סלע מאיר" – "עם עובד" מצד ימין - שהוקמה לפני כעשור, הוציאה לאור את ספריהם של קרולין גליק, טוביה טננבאום, דונלד טראמפ, ארז תדמור, עקיבא ביגמן, ג'ורדן פיטרסון, בן הכט, איין ראנד, זו רשימה חלקית מאוד. 

ספריית "שיבולת" – "ספרי" של הימין - המפיצה ספרות שמרנית, כותבת על עצמה: "לאחר תקופה ארוכה בה שלטה באקדמיה, בתקשורת ובעולם הספר אליטה קטנה, פרוגרסיבית ומשעממת, הגיע הזמן למהפכה שמרנית, ימנית ולאומית, גם בעולם הרעיונות. 'שיבולת' קמה בשנת 2018 כפרויקט משותף לקרן תקווה ולהוצאת סלע מאיר ומאז היא ניצבת [לדבריה] כספריית המנויים העיונית הגדולה בישראל.

וישנו כתב העת "השילוח" – "מבפנים" של הימין – העוסק בהגות ומדיניות ומהווה את גולת הכותרת של פרסומי קרן תקווה. "השילוח" כדבר המפרסם, "מבקש להיות בית לשיח מעמיק על השאלות הגדולות העומדות בפנינו, באמצעות מסות ומאמרים רחבי יריעה של מיטב הכותבים, בלי גינוני אקדמיה, בשפה מוקפדת וביושר אינטלקטואלי".

לכלי הביטוי יש להוסיף את העיתון "מקור ראשון" – "דבר" (או "על המשמר") של הימין - שהוא "ישראל היום" לעשירים  – שמממנת משפחת אדלסון; את ערוץ 14 ואת אתר האינטרנט "מידה" שגם הוא עוסק בהגות ימנית. עורכו הוא רן ברץ שהיה ראש מערך ההסברה בלשכתו של נתניהו.    

מטעינים את סוללות השמרנות

האחד במאי של הימין הוא כנס השמרנות השנתי המתקיים בבנייני האומה. אמנם אין בו מצעד עם דגלים אדומים (גם השמאל כבר לא כל כך צועד), אבל אלפים גודשים את האולם ומטעינים את סוללות השמרנות שלהם בחשמל שיספיק עד לכנס הבא.

תנועת "רגבים" – מיני קק"ל של הימין – "שמה לה למטרה להשפיע על כלל מערכות השלטון במדינה, להביאם ... לשמירה על אדמות העם היהודי ועל אוצרות הטבע והנוף של ארץ ישראל ולמניעת השתלטותם של גורמים זרים על משאבים אלו". אך סמלי הוא שמשרדי התנועה שוכנים כרגע במה שהיה פעם המוסד החינוכי "בקעת כנרות" בבית זרע.

המרכז האקדמי "שלם" הוא "האפעל" (או סמינר אורנים) של הימין, השוכן במתחם מרווח בקרית מוריה בירושלים. יש מלגות נדיבות, הלימודים בכיתות קטנות והמוסד גאה ב"תוצריו" המשתלבים בתקשורת במוסדות ציבוריים וממשלתיים ובמוסדות אקדמיים אחרים. ממש כמו הקורס הדו שנתי באפעל, שרבים מבוגריו השתלבו בפעילות תנועתית, או בהובלת קיבוציהם.   

תנועת רגבים. למנוע השתלטות גורמים זרים על משאבי המדינה (התמונה מאתר התנועה)

***

עוד מכון ימני שעניינו התיישבות וקרקעות הוא "פורום שילה", מכון מחקר ומדיניות, הפועל כדבריו, כדי "להעשיר את הידע אודות ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ, אתגריה, צרכיה, חשיבותה והצידוק המוסרי שלה, ולספק כלים ונתונים לצורך חיזוקה, התפתחותה והרחבתה". זכור כינוס של הפורום בגליל, בהשתתפות מזכ"ל התנועה ניר מאיר, שבו הזהירו המשתתפים מפני היווצרות רוב ערבי בצפון הארץ.   

מרכז איין ראנד בישראל – "גבעת חביבה" של הימין - עוסק בקידום היכרות, לימוד והבנה של הרעיונות הפילוסופיים של הסופרת וההוגה איין ראנד ... בחנות המקוונת ניתן למצוא את ספריה של איין ראנד וספרים של כותבים אחרים שדנים בפילוסופיה שלה. את החנות מפעיל "אנכי", בטאון תלמידי הפילוסופיה של איין ראנד בישראל. המרכז שוכן במתחם שרונה היוקרתי בתל-אביב.

התנועה הליברלית החדשה – שי"ח של הימין - היא תנועה חברתית א-מפלגתית לקידום חירות הפרט והשוק החופשי בישראל. התנועה מקדמת חשיבה ימנית בתקשורת בסמינרים ובהרצאות. עמוד הפייסבוק שלה מעוטר בשפע ראיונות והרצאות של אנשי ימין.

כנס החירות הנו מפעל ייחודי אשר נוסד על ידי התנועה הליברלית החדשה ומרכז איין ראנד בישראל. הוא מכנס יחדיו את האנשים והארגונים הפועלים לקידום החירות האישית. בכנס שהתקיים לפני  כחודשיים במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך, הרצו בין היתר חברי הכנסת קרעי ורוטמן, ערן בר-טל, בעז ארד ואחרים, כולם מעומק הימין.

לימין יש גם תנועת נוער ותנועת בוגרים, "השומר החדש", ששבתה את ליבו של מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, התנחלה בתנועת המושבים ובלא מעט קיבוצים, בתיווכן של כמה מועצות אזוריות.

***

זו מן הסתם רשימה לא מלאה אך היא מלמדת על המהפך התודעתי שאנחנו נמצאים בתוכו. אחד מביטוייו הוא היעלמות השמאל הישראלי. המחאה לא עושה עמו שום חסד. עבור רוב הציבור המוחה האלטרנטיבה לימין הן מפלגות המרכז למיניהן.

***

בשנות המשבר ואחריהן חיסלה התנועה הקיבוצית בהדרגה וביסודיות את נכסי הרוח שלה: הקורסים הגבוהים, התיכוניה, התיאטרון, הגלריה, כתבי העת ומה לא. הצורך לקצץ בתקציבים היה תירוץ מקל, אבל לא רק. היה גם מה שקוראים שיקול כלכלי שלא החשיב את "מה שלא מביא כסף".

היום התירוץ הזה לא קיים. הרבה מדברים על שיקום כלכלי ועל חזרת הבנים, אבל נראה שנכסי הרוח כבר לא נמצאים בראשו של איש. מאות אלפים ויותר מוציאים על הילולת הנהגות קצרה בבתי מלון, שחברי הקיבוץ המממנים את האירוע במיסיהם, לא רואים ממנה דבר. המזכ"ל ניר מאיר מכנה את המפגש הקצר הזה "אירוע שיא". למדנו מן הימין הכלכלי לייצר כנסים דמויי ועידות עסקים הארוזות בצלופן של חשיבות עצמית. כדאי שנלמד מהימין גם את מה שהוא לקח מאתנו: לייצר עומק רעיוני, לחדש נכסי רוח. בלי נכסי רוח אין תנועה. יש רק ארגון.