על תנועה הקיבוצית, לנטוש את השיח הסקטוריאלי, לזנוח בריתות עם גופי ימין בתחפושת ולשוב אל מקומה כאלטרנטיבה סוציאל דמוקרטית לימין הקפיטליסטי והמשיחי  

המציאות הישראלית סבוכה ובעייתית. מחנה השמאל הולך ומצטמק וכך גם הבית "הפוליטי" שלנו: התנועה הקיבוצית צועדת אל חיבוק הדוב הקפיטליסטי עם גופי ימין בתחפושת (השומר החדש, היוזמה לצמצום הסכסוך ועוד).

לפיכך נפגשנו צעירי מרצ והעבודה בקיבוצים ב-18.5 ומתוך הפגישה החלטנו לצאת לדרך ולהתכונן לבחירות הבאות עלינו, בין אם זה עוד בשנה או שלוש שנים, במטרה להשיב את התנועה הקיבוצית לדרך השמאל ואל מקום רלוונטי בחברה הישראלית.

***

בקריאתנו ב"ראשית חדשה", ספרו של יעקב חזן מ שנת 1988, מצאנו כתוב: "בראשית מהפכתנו האמנו בקפיצת הדרך. לא זכינו לכך. כאן שגינו כמו ששגו כל מחוללי המהפכות הלאומיות והחברתיות. אבל במסע הארוך הנחנו את היסודות לשינוי כל מהותם של חיינו. אמת ונכון - לאחר מאה שנות מהפכה, הגענו רק לאמצע הדרך. אבל מה זה בשביל עמנו, המונה את שנות קיומו באלפיים, עוד מאה שנה? והמסע נמשך".

הכול תלוי עדיין בנו - בפעילותנו הלוחמת והיוצרת. והעיקר - לא לפחד, לא לפחד, להביט ישר אל המציאות ולא להירתע מהסקת מסקנות מן המצב הקיים ולהתקומם נגד הסיאוב שפשה בחברתנו. יש לחדש ולרכז את כל הכוחות הציוניים-סוציאליסטיים נגד המהפכה-שכנגד, המבקשת לקעקע את היסודות שעליהם בנינו את חיינו עד כה. יש לחתור בנחישות ובדבקות לקראת העתיד. והוא יהיה שלנו.

את דברי כתבתי כקריאת קרב. אני בטוח שמתחת לשכבת ההסתאבות, שכיסתה את חיינו, קיימים כוחות יצירה, השואפים לבניין עולם של חירות לאומית וחברתית, עולם של שוויון שלום וצדק - לנו ולאזרחים הערביים של מדינתנו. שלום ובטחון לנו ולשכנינו, תוך המשך המסע הציוני. כוחות אלה יפרצו החוצה כפרוץ הרי געש. הדבר תלוי בפעילותנו היוצרת והלוחמת. התנועה הקיבוצית עוד תתייצב, כמקודם, בראש המסע הזה. כל ניצוץ, ולו הקטן ביותר, שדברי יציתו בלב קוראי - וביחוד בלב הצעירים שבהם, יהיה גמולי הגדול וכל עוד אוכל, אמשיך לצעוד איתם.

***

וזה נוסח קריאתנו: 

אנו, צעירי וצעירות הקיבוצים ממפלגות מרצ והעבודה, יוצאים בקריאה לאיחוד ופעולה משותפת תחת  מפלגה אחת –  מפלגת שמאל, סוציאל דמוקרטית, שתייצג אותנו בבחירות הבאות. אנו גם מכריזים על הקמת פורום "צעירי שמאל קיבוצי" שיפעל לאיגוד הדור הצעיר של הקיבוצים ולניסוח מחדש של החזון ועקרונות הפעולה של התנועה.

בתקופה האחרונה, הצעירים והצעירות בישראל מתגלים כקבוצה מנהיגותית ואחראית שתורמת תרומה מכרעת למחאה האזרחית. צעירים וצעירות ברחבי ישראל מבקשים להם עתיד אחר – עתיד ליברלי, סוציאל-דמוקרטי, אשר יבטיח לנו מדינה שנוכל לשגשג בה ולחיות בה בכבוד.

בשלה העת לקחת אחריות. עלינו לרענן את מוקדי הכוח, לחזק את מוסדותינו ולהיערך לקראת הבחירות הקרובות. לשם כך, אנו, צעירים וצעירות מקיבוצים שונים מהגליל ועד הערבה, מתחילים היום בבניית כוח פוליטי מאוחד שלא יתפשר ושלא יפחד לעמוד על ערכיו, או להיאבק בכוחות קיצוניים; גוף אשר ייצג את האינטרסים המשותפים שלנו ויקדם מדיניות רווחה שדואגת לכלל התושבים והתושבות במדינת ישראל. 

איחודנו נועד לחולל עשייה משותפת ולכונן בית פוליטי אמיתי עבורנו. בית זה אינו ייווצר יש מאין אלא ייבנה על בסיס ערכי הבית שעליהם גדלנו ושעליהם חונכנו על ידי סבינו והורינו. אנו קוראים להנהגת התנועה הקיבוצית, על חבריה ומוסדותיה, לחזור ולשמש כבית פוליטי ואידיאולוגי שאליו יוכלו לשוב חברים וחברות רבים.

***

בה בעת אנו קוראים לתנועה הקיבוצית, לנטוש את השיח הסקטוריאלי המפריד, להפסיק לפעול מתוך אינטרסים צרים וכלכליים שפוגעים בכולנו ולשוב לערכים הבסיסיים, הקהילתיים והסוציאליים שכולנו גדלנו עליהם. אנו קוראים לתנועה הקיבוצית לשוב ולהוות אלטרנטיבה לימין המשיחי והקפיטליסטי שהרים את ראשו ומכרסם בעקרונות הדמוקרטיים והליברליים עליהם הושתתה מדינת ישראל ושקודמו על ידי הקיבוצים. 

 לבסוף, אנו, "צעירי השמאל הקיבוצי", קוראים לצעירים ולצעירות נוספים ממחנה השמאל, מגופים פוליטיים נוספים ומארגונים אזרחיים שונים, בתוך כך ארגוני המחאה, להצטרף אלינו להקמת הגוף הפוליטי החדש. 

ב-9.6 נארח בגבעת חביבה נארח כנס אליו מוזמנים צעירים מכלל מחנה השמאל, במטרה לייצר פלטפורמה ובריתות, ולבנות את כוחנו "מלמטה".

מפגינים בגשר בית השיטה. ממחאה לבניית כוח פוליטי (צילום: דוד עינב)

אבשלום זהר סל הוא בן עין שמר. מנהל את מכינת חביבה רייק בגבעת חביבה