תרדמת השבוי – סיפור ל-ל"ג בעומר | אודי פלד
מייד השענו את מוישיק בגבו אלינו על גזע עץ. הלבשנו על ראשו קסדת סיר בישול, ועל הסיר הנחנו תפוח אדמה גדול וכמעשה וילהלם טל, שיגרנו חיצים. ואז באו המטפלות...
ל"ג בעומר היה אחד החגים החביבים עלינו. היה "יום שדה", שבו במקום ללמוד יצאנו ליער ובילינו במשחקים ובתחרויות. היו כמובן מדורה ותפוחי-אדמה שרופים, והיו חץ וקשת עשויים מענפים רכים של עצי סרק ונוי. אלו של עץ הרימון נחשבו כמתאימים במיוחד.
היה בכיתתנו ילד בשם משה.... ובפינו, פשוט: מוישיק. בילדותו שהה מוישיק עם הוריו באיזו שליחות באפריקה ושם עקץ אותו כנראה ה"צה-צה" – זבוב השינה. על-כל-פנים, מוישיק שלנו היה נרדם בכול מצב.
באותו יום שדה, חילקו אותנו המטפלות והמדריכים לשני מחנות: רומאים וקנאים. בין עצי היער נלחמנו לגנוב את החיצים זה ממעגלו של זה. אני הייתי במחנה קנאים. באחד משלבי הקרב נפל בידינו שבוי ממחנה הרומאים – מוישיק, שנרדם מאחורי אחד השיחים. נטלנו את השבוי והובלנו אותו כסהרורי אל מחננו.
אחד הילדים העלה רעיון מסעיר: לשחזר את מעשהו המופלא של לוחם החופש המיתולוגי וילהלם טל, שהצליח להשחיל חץ בתפוח שהיה מונח על ראשו של בנו. הרעיון עורר התלהבות רבה. מייד השענו את מוישיק בגבו אלינו על גזע עץ. לשם ביטחון, הלבשנו על ראשו קסדת סיר בישול, ועל הסיר הנחנו תפוח אדמה גדול.
כיתת היורים התייצבה בשורה חזיתית מטרים אחדים מן המטרה והמטווח החל. במקצה הראשון פגעו רק שני חיצים באזור המטרה. אחד באחוריו של מוישיק והשני בגבו. במקצה השני הצליח אחד הילדים לפגוע בסיר הפח שהשמיע קול נקישה עמומה. אנחנו אספנו את חיצינו, ומוישיק האמיץ חיבק את גזע העץ ולא זע. כאשר נערכנו למקצה השלישי, השתבש לפתע הכול. למקום הגיעו בריצה המטפלות, בצעקות וצווחות נזעמות ואיומות: "השתגעתם לגמרי... פראי אדם... פושעים צעירים...".
בעוד המטפלת גאולה, פניה נפוחות מזעם ועיניה רושפות אש, חוטפת מידינו את הקשתות והחיצים ומשברת אותם לרסיסים, שעטה המטפלת שולה אל מטרת הדמות החובקת את גזע העץ בדבקות ראויה להערצה. בתנופת יד אחת העיפה המטפלת את התפוח שלא אונה לו כול רע, ובידה השנייה הסירה את הסיר מעל ראשו של "וילהלם ג'וניור" – וגילתה את מוישיק שלנו ישן שנת ישרים.
אספנו את חיצינו, ומוישיק האמיץ חיבק את גזע העץ ולא זע (איור: ענת פלד)
תגובות לדף זה
דפים לוח אלקטרוני
נמצאו 0 תוצאות
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!